top of page
%D7%90%D7%A8%D7%A5%20%D7%99%D7%A6%D7%95%D7%A8%D7%99%20%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%90_edited_edit
life mandala1.png

קורס חמשת שערי האבל והרפואה שבאה איתם

צף /מארק נפו

הכל יפיפה ואני כל כך עצוב.

כך הלב עושה דואט של 

פְלִיאה ואֶבֶל. האור שמתיז 

דרך תחרת השרכים, עדין

כמו רשת חוטי הזכרון

סביב הגוש בגרוני. הרוח

גורמת לציפורים לנוע מענף לענף,

כשהכאב הזה גורם לי לחפש את אלה שאיבדתי.

בחדר הסמוך, בשיר הבא, בצחוקו

של הזר שאפגוש עוד מעט. בדיוק במרכז, מתחת

לכל זה, מה שיש לנו ששום דבר לא יכול לקחת, 

וכל מה שאיבדנו, פוגשים זה את זה.

במקום הזה אני צף, מנוקב 

על ידי הקדושה שמתקיימת בכל.

אני כל כך עצוב והכל יפיפה.

החיים שלנו מלאים אובדנים, חלקם קשורים במוות וסביבם יש מידה מסויימת של טקסיות וקהילתיות, ואחרים הרבה יותר סמויים וחמקמקים, אובדנים של שייכות, של מערכות יחסים, של בריאות, של ערכים ואמונות, של חלקים בעצמנו.

הרבה מהאובדנים שלנו לא מקבלים מקום, לא נעטפים על ידי קהילה ומשמעות משותפת. זהו ידע קולקטיבי אבוד - הידע הקהילתי על איך להחזיק אלה את אלה דרך האובדנים של החיים. איך ליצור להם מיכלים בתוך המרקם של היומיום והיחד.

כשהאֵבֶל שלנו נותר קר, כשאנחנו מתרחקות ממגע איתו, הוא מתאבן. ויחד איתו מתאבנות טריטוריות שלמות של חיות, יופי ואהבה.

איך אנחנו יכולים "להשאיר את האבל שלנו חם"? להמשיך לגעת בו, ללוש אותו, להביא את החיות שלנו אליו. לבכות אותו, לרקוד אותו, לכתוב, לדבר, להתפלל, להניח אותו על האדמה, לפזר אותו בנשיפה אל השמיים.

לתת לו להיות קרקע שממנה צומחים שוב חיים.

איך לאפשר להתפרקות של האבל להיות מוחזקת כך שנוכל לצלול אל המעמקים שלו ולחזור מהם עם המתנות שהשהות בארץ החשכה מולידה? לא רק עבור עצמנו אלא עבור הקהילות הרחבות שאנחנו חלק מהן.

התנועה הזו היא לא מותרות, היא חיונית ממש לחיים שלנו, הפיזיים, הרגשיים והרוחניים. להישרדות שלנו כמין על הכוכב הכחול היפה הזה. הבית שלנו.

 

הקורס הולך בעקבות הלימוד של פרנסיס וולר על חמשת שערי האבל.

אלה חמש טריטוריות של אובדן שכולנו פוגשים בחיים האלה, בין אם באופן מודע ובין אם באופן לגמרי סמוי ותת קרקעי, ובכל אחת מהטריטוריות האלה - אם ניתן לעצמנו לעבור דרכה, אם ניתן לה לעבור דרכנו - נמצא רפואה עמוקה.

זה לימוד שהולך עמוק לתוך הנשמה שלנו, והאפשרות לחיות את החיים האלה מתוך מלאות ומגע. עם יופי ועם כאב, עם שייכות למי שהיו כאן לפנינו ולמי שיהיו כאן אחרינו, עם חיבור רחב, מלא ופשוט ליצורים חיים אחרים, אנושיים ולא אנושיים, לטבע ולאדמה.

כל מפגש בקורס יוקדש לאחד השערים, ובתוכו יהיה זמן של למידה והתוודעות לאותו שער, זמן של הקשבה והתבוננות פנימית על האופן שבו אנחנו פוגשים את השער הזה בחוויה שלנו, וזמן של שיתוף והקשבה כדי לאפשר את המיכל הקהילתי הרחב של שותפות.

בסוף כל מפגש תהיה גם הזמנה לתרגול בבית, דרך עבודה טקסית.

השערים שהקורס עובר דרכם

שער 1

האבל על כך שכל דבר שאנחנו אוהבים יאבד לנו באיזשהו רגע - והרפואה של היותנו פגיעים ופתוחים לאהבה.

שער 2

האבל על המקומות המנודים וחסוכי האהבה בתוכנו - והרפואה של ההבשלה אל בגרות מלאת חמלה.

שער 3

האבל על הצערים והאובדנים שבעולם - והרפואה של ידיעת מארג החיים האינסופי אליו אנחנו שייכות.

שער 4

האבל על כך קהילתיות שנועדנו להיוולד אליו הוא לא מה שאליו נולדנו - והרפואה של השתייכות עמוקה.

שער 5

האבל על האובדנים שבשושלת שלנו - והרפואה של תבונה ואלדריות.

לפרטים על הקורס הבא, או לתיאום קורס בקהילה שלכם צרו קשר

2013 כל הזכויות שמורות לנטע לוי

bottom of page